יום חמישי, 29 ביולי 2010

High Hopes

Picture 1[1]

מודעת פרסומת של KLING  צילום: Antonella Arismendi

אפשר לנסות לצלוח יום אחד מבלי שהשמיים יפלו עליך? אפשר שניה לקבל קצת הנחה? מה הבחורה בסך הכל רוצה? יום אחד שלא יעלה לה עשן מהמנוע של האוטו. יום אחד בלי איזה מכתב בירוקרטי שיוציא את החשק לנשום. שתי שניות בלי איזשהו עניין, בלי איזה סידור שאמור להביא אותה מנקודה א' לנקודה ב'. סטיה קטנה שלא תיגמר בבכיה לדורות. אפשר להעביר ככה איזה זמן סביר, בלי התרסקויות? אני רוצה להמר שכן. אני רוצה עכשיו רגע של שקט, על איזו מרפסת עם רצפה מעץ, אני רוצה רוח ואיזו מוזיקה שנשמעת מרחוק. אני רוצה רגע בלי שליטה, בלי דיבורים, בלי דמעות בגרון. אני רוצה מכנסונים קצרצרים. שניה לפני ההדממה, שניה לפני החופשה, אפשר להיות חזירים ולהאמין שבחזרה הכל יעלם כאילו מעולם לא היה? תהיו בטוחים.

5 תגובות:

  1. יש תקופות כאלה שהכל מסתדר, לא צריך להתאמץ יותר מידי, הכל זורם וקורה בדיוק איך איפה ומתי שאנחנו רוצים וצריכים. בדרך כלל אנחנו לא עושים לזה חשבון. מקבלים את זה כחלק מהחיים. כאילו כך זה צריך להיות.
    אבל... אז שמגיעה תקופה קצת לחוצה עם קצת התעסקויות, פנצ'רים ובירוקרטיה, ששום דבר לא הולך בקלות - אנחנו נותנים לה וואחד משקל ומקום כאילו לא ליקקנו קצת דבש לפני כמה שעות/ימים/שבועות.
    אנחנו שוכחים נורא מהר את הטוב והופכים אותו למובן מאליו. לשיגרה...

    השבמחק
  2. מה לעשות שהכבד יותר כבד מהקל? (;

    השבמחק
  3. אז זהו שהכל עניין של השקפה...
    (ואני לא מחסידות ברסלב/אושו/מחבקי העצים או משהו)
    כשהקל אינו מובן מאליו - הוא הרבה יותר כבד מהכבד
    :)
    (סליחה על ההתעקשות...)

    השבמחק
  4. עינבי, חלק מערך החופשות והחופש הוא להציף את כל הטראש ממש שניה לפני בכדי שנרגיש שממש מזל שזה הגיע, כי אם לא היינו מתחרפנים...
    נוחי לך חברה על חולות סיני עם אהובך... במדד יירשם "אפס סטרס"... כן, כן, ושתחזרי הכל ימשיך להיות פשוט וטוב.... עד שלא... ואז תגיע לה עוד חופשה... וחוזר חלילה....
    תבלו בובה!

    השבמחק
  5. צריך להיות בשמחה
    זה העיקר
    נצח מאיר

    השבמחק