פעם, לפני מה שנראה כמו מיליון שנה, לא הייתה קיימת תוכנת פוטושופ, אנשים היו נראים בתמונות פשוט כמו במציאות. פעם, לפני מה שנראה כמו מיליון שנה אבל קרה אתמול בערב, התוודעתי לאפליקציית ה-face cam באייפון (כמעט כתבתי בטעות face cum, מאוד פרויידיאני), וגיליתי איך אפשר להפוך את עצמך לעצמך היפה ביותר שלך בלחיצת כפתור, שזה, חייבים להודות, מגניב ברמות קשות, שלא לומר, שווה כל סנט מתוך ה-99 שיש לשלם עליה, למי שאין לו טלפון פרוץ (ואל תסתכלו עלי, לי עדיין יש רק בלקברי).
ובחזרה לחיים האמיתיים (פחות או יותר) – ההערכה שלי לצלמת אופנת הרחוב Vanessa Jackman, היא רק הגיונית, בין היתר כי היא מצליחה, ממש כמו תוכנת הפוטושופ העדכנית ביותר, להאציל יופי וחן על כל המצולמות שלה, גם אם הן לא מהדסות על מסלולים לפרנסתן:
איך רואים שהיא אוהבת את המצולמות שלה. זה מפגיש אותי שוב עם התיאוריה המוכרת, שאהבה עושה אנשים יפים. יותר מכל פלאי הטכנולוגיה, אולי.
טוב, העובדה שהיא מצלמת בנות יפות נורא, או לפחות מתוקתקות ובעלות סטייל מנצח (ע"ע גברת פסים) בטוח עוזרת.. חוצמזה, אני חושבת שהאור בארץ קצת חד, צהוב ואכזרי מדי. בצילומים חו"ליים יש מין אוירה ערפילית וחלבית כזאת.
השבמחקאבסולוטלי! אין על האור האירופאי.
השבמחק