יום שני, 21 בפברואר 2011

russian inspiration

anna kornilova

unona pchelkina, ruslan leonov

djiga sanzhieva

rogov

anastasia sirota

טוב, אז אני מבינה שברוסיה כבר לא עומדים בתור ללחם, מסתבר אפילו שמוסקבה היא עיר די מתוקתקת מבחינה אופנתית, מה אתם יודעים. שיטוט מקרי בבלוג Moscow Street Fashion (כל התמונות משם) גרם לי לתהות אם מוסקבה היא מעצמת סטייל בהתהוות או פשוט מיישרת קו עם שאר העולם. וכשאני אומרת "שאר העולם" אני לא מתכוונת שאנחנו בישראל מהווים איזשהו חלק מה"שאר" הזה. וכשאני תוהה ביני לביני בדבר הקשר הרופף בין המושג "שיק" למדינה הקרויה "ישראל", יש לי איזו תובנה קטנה, שהיא גם משאלה. הלוואי שבנות ישראל, בנות העולם כולו, ירשו לעצמן להתלבש כאילו הן מחזיקות בחיים שהיו חולמות שיהיו להן. מבחינתי, כל אחת שכבר הפנימה את זה, כאילו נגסה מפרי עץ הדעת.

יום שני, 14 בפברואר 2011

love story

5414718601_0ba09abb3d_o[1]

Book entitled Past and Present by Francois-Marie Banier, 1994.

                         SANY0104[1]

                               couple-70s-1[1]

            r647777_4532693[1]

      5429522150_2368644382_o[1]

dobrin1[1]

                       tumblr_ksypv2vG0k1qzv83io1_500[1]

                          sergeandjane21[1]

ביחד או לבד, הישארו יפים וצעירים לנצח!

יום שבת, 12 בפברואר 2011

מהביוקר

5 דברים מהביוקר, על תקן השראה לשבוע הקרוב. אני משחררת אצבע, אתם מוזמנים לקחת את כל היד:

מכנסיים מתרחבים, אבל ממש. זהו, הם כבר פה בשביל להישאר. Derek Lam אביב-קיץ 2011.

ולנטיינס דיי. אם כבר אהבה אז שתהיה קשוחה. טרי ואנה מתארחים ב Humor Chic, הבלוג קראש החדש שלי.

 

עזבו את השמאלית, פוקוס על הימנית. פסטלים זרחניים זה כ"כ זה. מהבלוג של Mr. Newton.

ורוד וכתום הם דווקא לא רעיון גרוע כל כך. אה, וגם קצת רוח בשיער זה בסדר. נסטסיה קינסקי ב"פריז-טקסס".

זה ה-שיר של השבוע שלי, שלא להגיד של השנה. אני יודעת שכאן אתם מאבדים אותי. או כמו שחבר שלי אומר: זהו, השיר הזה זה הסוף שלנו.

שבוע דבש…

יום שבת, 5 בפברואר 2011

once upon a show

זה כנראה לא השבוע של מיס "טין ווג", לורן קונארד. ב-MTV  דחו את הפיילוט של תוכנית הריאליטי שלה שהייתה אמורה לעלות אצלם, בה היינו אמורים לעקוב אחר הקריירה הנרקמת כמעצבת המותג החדש שלה paper crown (כמה הולם). מבלי להיכנס פה לסוגיית הוויטני פורט וונאבי, אני לא ממש מופתעת. האמת שאני די מופתעת מזה שבכלל חשבו שם ב-MTV שהחיים של קונארד הם מספיק מעניינים בשביל לסחוב תכנית. באיזשהו שלב ביקשו ממנה להכניס קצת יותר ספייס, יותר עניינים אישיים, מערכות יחסים וכאלה אבל הגנובה הזאת לא הייתה מוכנה להסיט את הפוקוס מהמותג הפורץ שלה (מעניין מה יעלה בגורלו עכשיו כשאין מצלמות ברקע=האם עץ שנופל ביער ואין איש שישמע אותו, בכל זאת משמיע קול?), אז אמרו לה יאללה ביי. אף פעם לא הבנתי את הכריזמה של הבחורה הזאת, עם כל כמה שהיא בלונדינית ויפה ואני באמת מאוד מעריכה אותה על זה שלא תיטעו, היא אחת היותר חלולות, אפילו בשביל ריאליטי. אף פעם אין לה אג'נדה, שום דרייב לשום דבר, כשהיא שמחה וכשהיא עצובה יש לה בדיוק את אותה הבעה על הפנים, היא בלי ספק הבחורה הכי פרווה שיצא לי לראות על המסך (אולי רק לו מנצחת אותה). טוב, אני לא דואגת יותר מדי לקלולס האופורטוניסטית הזאת, אני בטוחה שמישהו כבר ידאג להרים את הכפפה הפושרת שלה. ועד אז, אני אשאיר אתכם עם כמה תמונות שמפרגנות למה שהיא באמת מצטיינת בו:

מבט מלאכי,

Lauren Conrad Shows Off Healthy Legs | lauren-conrad

רגליים שריריות,

אחיזת תיקי מעצבים,

שיזוף קליפורני,

Lauren Conrad blue jumpsuit brown belt

וסטייל לא רע.

במחשבה שניה, על מי אני עובדת. לא הייתי מפספסת פרק.

יום רביעי, 2 בפברואר 2011

babes on film

נתקלתי בהפקה הזאת שנקראת 'Babes' ב-Russh Magazine שהוא מגזין די מצטיין לטעמי, בעיקר בגלל שהוא כזה לייד-בק, בדיוק כמו שהייתי מצפה ממגזין אוסטרלי להיות. אי אפשר להאשים בחיים את האוסטרלים בפלצנות יתר וגם לא ביומרנות. אותי אי אפשר להאשים שדווקא האדיטוריאל הזה נתפס לי ברשתית (בלוג הצילומים שלי). ובעיקר, אי אפשר להאשים את benny horne, הצלם, שלא ראה מספיק פעמים את "5 ילדות יפות".