זרעי קיץ

מודעת הקמפיין האסקפיסטית הזאת של ה"קרוז קולקשין" מבית היוצר לואי וויטון, היא ההשראה שלי לשבוע הקרוב. יתכן שאני נתלית באילנות גבוהים, אבל. איזבלי פונטנה שאוחזת כל כך יפה בתיק הוויטון הזה (1170$, בקטנה), שהייתי בטוחה שהיא כבר סוס מת או משהו כזה, אחרי שתי לידות ושני נישואים, חוזרת לסיבוב נוסף. אז הנה, מסתבר שבסוף כולן מתאוששות.

High Hopes

מודעת פרסומת של KLING  צילום: Antonella Arismendi

אפשר לנסות לצלוח יום אחד מבלי שהשמיים יפלו עליך? אפשר שניה לקבל קצת הנחה? מה הבחורה בסך הכל רוצה? יום אחד שלא יעלה לה עשן מהמנוע של האוטו. יום אחד בלי איזה מכתב בירוקרטי שיוציא את החשק לנשום. שתי שניות בלי איזשהו עניין, בלי איזה סידור שאמור להביא אותה מנקודה א' לנקודה ב'. סטיה קטנה שלא תיגמר בבכיה לדורות. אפשר להעביר ככה איזה זמן סביר, בלי התרסקויות? אני רוצה להמר שכן. אני רוצה עכשיו רגע של שקט, על איזו מרפסת עם רצפה מעץ, אני רוצה רוח ואיזו מוזיקה שנשמעת מרחוק. אני רוצה רגע בלי שליטה, בלי דיבורים, בלי דמעות בגרון. אני רוצה מכנסונים קצרצרים. שניה לפני ההדממה, שניה לפני החופשה, אפשר להיות חזירים ולהאמין שבחזרה הכל יעלם כאילו מעולם לא היה? תהיו בטוחים.

THE BOYFRIEND CYNDROME

1. ליפ-קונדישינר; מאק 2. חולצה גברית; טופשופ 3. עגילים; קסטרו 4. לאק; אסי 5. תיק; מנגו 6. סנדלים; גולף 7. מוקסינים; מנגו 8. בושם; 'אלור'-שאנל 9. חגורה; מנגו

שנים ניסו למכור לנו בסצנות קולנועיות של 'הבוקר שאחרי' את החולצה הגברית כאופציה מפתה. האימג' של הבחורה עם הפנים היפות והשיער הסתור, המתהלכת לה יחפה בדירת החבר/ הדייט/ הקז'ואל סקס שלה, כשרק החולצה שלו מרפרפת על גופה. בין אם היה מדובר בחולצת כפתורים לבנה או משובצת ובין אם זו הייתה חולצת נבחרת הפוטבול שלו מהתיכון, המסר עבר: רגליים ערומות וחולצת אובר-סייז מעליהן זה סקסי אש. היום כשכבר ברור שמתהלכים בינינו בחורים שהם, איך להגיד, לא בול מאה אחוז, אף אחת כבר לא צריכה להרגיש רע על גזרת הבוייפרנד הלא מאוישת. הפתרון נמצא, ת'נק גוד, על הקולבים בחנויות. בתור מישהי שחולה על הקיץ, אני חייבת להודות שזה די שואתי מה שקורה בחוץ בימים האחרונים, עם כל ההבילות הזאת והמאתיים אחוזי לחות, ולא לכל אחת מתחשק להסתובב כל היום עם גופיות וכפכפים כאילו הייתה בחופש גדול שבין יא' ל-יב'. השמלה/חולצה הזו היא אחת הדרכים להתעלות מעל כל זה. על חיבתי הגדולה לנונשלאנט-שיק, כבר כתבתי בעבר. לא עשוי מדי וגם לא זרוק מדי, קלאסי, אוורירי ועצל. בדיוק, בדיוק כמו שקיץ צריך להיות.

קיץ אירופאי. אפשר להמשיך לחלום.

ונסה הדג'נס.  רק למי שיש מספיק אורח רוח להתעלם ממטרידים בדרך.

עונג צרוף.

קארין רויטפלד. למי שזקוקה לתו תקן.

you are my high

(מקולי קולקין בצילום של טרי ריצ'ארסון)

כל מה שמרים אותך גבוה.

כסף. ישן, חדש, כזה שאפשר ממש לראות, להריח. כזה שאפשר לבזבז.

אהבה. קצרה ומטלטלת, ארוכה ומנחמת, כשעושים לך נעים בשיער. אהבה אמיתית.

יופי. גרייס קלי, שפתיים מפוצצות בסיליקון, דוגמניות-על, עור בלי פגמים, ילדות שהופכות לנשים.

חופש. עצי דקל ומצעים נקיים, שמש ושיזוף ושפה זרה, שתיים בלילה כשרק את ערה ולא צריך לקום מחר.

אמנות. גבוהה, נמוכה, קיטש, כזאת שאת לא מבינה אבל מסוגלת להרגיש.

חפצים. יקרים, זולים, כאלה שאת אוהבת להסתכל עליהם, כאלה שאת אוהבת לידך, שאת אוהבת ללבוש. כל מה שאת חייבת שיהיה שלך.

השראה. מוזיקה ומגזינים, להסתכל על אנשים, נעורים, המילה הכתובה.

וואט אבר איט טייקס. כל מה שמרים אותך גבוה.