היופי והאימה, הנועם והזוועה

 

יש לי הרגשה שאתם לא מכירים את הבחור הזה. אל תרגישו רע, מיד יתוקן. אנריקה מטינידס הוא צלם מקסיקני שיש לי קראש עליו כבר די הרבה זמן. הוא מצלם במשך 50 שנה אסונות, פשעים, התאבדויות ותאונות, וכמו שאפשר להבין, אף פעם לא היו חסרים כאלה במקסיקו-סיטי. בזכות המשיכה הלא קונבנציונלית שלו לנושא (ההזדהות שלי עם זה גורמת לי לחשוב אם משהו לא בסדר איתי) הועסק מגיל צעיר כ"צלם פשע" בעיתוני החדשות של העיר. במהלך השנים הציג את עבודותיו בגלריות ובמוזיאונים, אבל המקום האידיאלי בו היו צריכים להופיע הצילומים שלו, מבחינתי, זה מגזיני אופנה. האסתטיקה שלהם לא מוטלת בספק. וגם לא היכולת שלו להאציל יופי על המקומות הכי אפלים שיש. גם ב-vice magazine כנראה חשבו כמוני ולכן נתנו לו לספר על עצמו, ועוד בשני חלקים. לגמרי מומלץ.