דולצ'ה וגבאנה אביב 2010
pandora. רמה גבוהה
אמיליו פוצ'י אביב 2010
קלווין קליין אביב 2010
בלאמיין אביב 2010
BEBE, אי אפשר לטעות
"בעיצומו של החורף הבנתי לבסוף שיש בקירבי קיץ בלתי מנוצח" (אלבר קאמי)
אף פעם לא חיבבתי את החורף. פנים חיוורים, שכבות מסורבלות, גשם בחלון וחושך בחמש בערב מעולם לא היו כוס התה שלי. מגיל צעיר הייתי מעריצה מושבעת של מראה ה"נערה בחופשה" שכלל שיזוף מלוטש, מחשופים גדולים, שמלות בלתי נשכחות, הרבה זהבים, ובא בילט אין עם הבעה חולמנית של קלולס ששום דבר לא באמת נוגע בה. אני ממש זוכרת שנים שבהן כבר מספטמבר הייתי בסוג של דיכאון קיומי שנמשך עד אחרי פסח. לא משנה שהחורף פה זה כמו קיץ אירופאי, שהכנרת מתייבשת, שאולי יורד פה גשם איזה יומיים בשנה. התקיעות הזאת כבר הפכה להיות אג'נדה. אבל יום אחד פתאום הבנתי. שיש בקירבי קיץ בלתי מנוצח. אז הפסקתי לוותר על שמלות קטנות וחיוכים גדולים. כאילו אין פה חורף. כאילו אין מחר. במקרה הכי גרוע, תמיד אפשר לעטוף אותם באיזה טרנץ' ולסגור עניין. ואז לפתוח…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה