SUBURBS ROCK

צילום: Luke Worrall

צילום: Matthew Kristall

צילום: ענבל אביזמר

אנאבל מ- LoveMore

טאבי מ- style rookie

גיליון נובמבר-צדמבר Russh Magazine

במקום שגידל אותי מסתובבות נערות עם ציפורניים אדומות, שיער בלונד צבוע, טרנינג של "היינס" שנגרר על המדרכה וחולצות סוף מסלול של האח בצבא. ההכלאות הבלתי אפשריות הן הכי מדהימות שיש, מסתבר. במיוחד כשמבינים שלהיות נער ולהתגורר בחור פרברי זה מרגיש כמו להתפלש בבנאליות של החיים על בסיס יומיומי. אתה תוהה אם זה בכלל נגמר מתישהו, אם יש לך סיכוי לצאת מזה. אם אתה נער שגר בפרברים אתה חייב לעצום עיניים ולחלום הרבה יותר חזק. להבדיל מהחיים בעיר גדולה (על שלל האפשרויות וההזדמנויות שהיא מציעה), הקהילה הקטנה מייצרת לעצמה את הגירויים, היא פועלת על-פי קודים משל עצמה, יש לה תרבות משלה וז'רגון משלה, מעצם היותה אוטונומית כל כך. וזה מרתק ומפתיע אותי בכל פעם מחדש שעדויות לתרבות שוליים (במיוחד כזו שאני מזדהה איתה באיזושהי רמה) זולגות בשקט למרכז. תופעת הבלוגים האישיים המתעדים את עולמם האופנתי של הכותבים, בליווי דוגמאות מצולמות, ממחישה, חושפת ומאשרת את הכניסה של השוליים ללב הקונצנזוס. כשכל אחד יכול לחשוף את עצמו, את הסגנון שלו והאני מאמין שלו, ובאמת שלא נשארו הרבה שלא עושים את זה, ניראה שיש לכולם הצדקה (אני הכי בעד). זה תמיד גורם לי להשתעשע ברעיון שהחיים בפריפריה הם אמיתיים לא פחות. אולי אפילו יותר. אולי אלה החיים. בשלב הזה, אני מעירה את עצמי ממש בכוח.