כבר אין דברים כאלה, הא? ענק. שלומית אהרון באירוויזיון הזה נמצאת בהריון בחודש שמיני! דיווה זו מילה שקטנה עליה. חד משמעית. והריש המתגלגלת שלה, אני מתה על איך שפעם ידעו לייצר פה פאתוס מבלי להתנצל. וכמה הבטחה גלומה בשיר הזה. אני אוהבת אותו בעיקר בגלל זה.
יום שני, 1 במרץ 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אכן ענק! בעיקר:
השבמחק- איך זה שהם זזים כ"כ הרבה ולא מסתבכים עם הכבלים המסורבלים של המיקופונים - זו אמנות אמיתית!
- לקריין עשו קיצור דרך עם שם הלהקה ועדיין הוא מתקשה לבטא את השם המקוצר ואמר בזהירות "קביבי"
ואני שואלת - לאיזה מקום הם הגיעו בתחרות?
מקום שביעי, לגמרי לא מספיק...
השבמחקאיזה אקרובטיקה עם החוטים, לא יאומן! גם עקבים, גם הריון וגם החוטים האלה.
השבמחקשמלה מהממת לגמרי ברמת העכשיו אלי לארון, העמדה מביכה, קריין מצחיקול (ארוויזיון, מה חדש..)
חני אחת שיודעת* ישראבלוג
אני עדיין מזמזמת באופן בלתי נשלט את "אנשי הגשם" שבנדיבותך הרבה פרסמת באחד הפוסטים הקודמים...
השבמחקרק רגע אחד....
השבמחקזה בכלל מהבלוג השני (: מי, מה, איך?
או במילים אחרות - מי את? כי "שרון" לא אומר לי דבר (מצטערת), והכניסה לבלוג שלך חסומה...
חני אחת שיודעת*