יום שבת, 30 בינואר 2010

ואלוהים ברא את השמלה

Erin Wasson

UngaroS2010_Miami-Dress[1]

002006-mystyle-HanaSou1[1]

gallery_main-leightonmeester-2009-mtv-movie-awards-red-carpet-05312009-01[1]

84806597[1]

אני נורא רוצה שהשנה יתנו פה קצת יותר את הדעת על שמלות הצינור ("צינוק" היא עוד מילה לא רעה לתאר אותן). הן מסוג השמלות שאף פעם לא ממש מתנחלות ברחוב הישראלי. אולי מי שלא לובשת אותן מרגישה שהיא יותר מדי "דופקת הופעה", שיהיה מסוכן לצאת ככה מהבית, שהיא תצטרך לעטות הבעה של רוטווילר עם כל התשומת לב שתקבל, שאין בכלל לאן לצאת איתה, היא פשוט טו מאצ'. אז אני רוצה רגע לסנגר על השמלה הזאת, ולהגיד שאני מאוד בעדה. היא מפסלת את הגוף, היא עושה צללית ארוכה וצרה (ממש לא סיבה לוותר על עקבים גבוהים), היא מחטבת והיא לוהטת בטירוף. השמלה הזאת מכונה בחיבה "body con" מלשון: body conscious, כלומר גוף המודע לעצמו, המכיר בערך עצמו. נכון, המקום הזה שאנחנו חיים בו יכול להיות פוריטני ושמרני למדי, בגד שהוא צמוד ישר מתקשר עם קונוטציות 'פרחיות' או עם גישה משולחת רסן. ואני אומרת, אדרבא, כולנו ממילא פה שכונה. אז בואו נעשה שיהיה קצת שמח. נהיה הדוניסטים עד הסוף. גם אם זה אומר למצוץ לנצח חסה.

2 תגובות:

  1. בהחלט ראוי להקדיש דיון לשמלה הזאת, אם כי אני קצת יותר מהוסס. לפעמים היא לוהטת, לפעמים היא עושה עוול גם לבחורות החטובות ביותר.

    בכל מקרה אני מצטרף לקריאתך לבנות ישראל לא לחשוש להתלבש צמוד. בכל בחורה יש פרחה שרוצה לצאת לבלות.

    השבמחק
  2. ידעתי שתבין... ובנוגע להיסוס שלך, אני לא נוטה לחשוב על היוצא מן הכלל, יותר כיף להיסחף, לא?

    השבמחק