סתיו. זמן המתנה. ג'ינס קצר. הזדמנות אחרונה.
(חולצה: פוקס, ג'ינס: ליוויס, נעליים: אדידס/ דוגמנית: אוריין/ צילום: ענבל אביזמר)
סתיו. זמן המתנה. ג'ינס קצר. הזדמנות אחרונה.
(חולצה: פוקס, ג'ינס: ליוויס, נעליים: אדידס/ דוגמנית: אוריין/ צילום: ענבל אביזמר)
(אין לי מושג למי לתת קרדיט על שתי המופלאות האלו. סליחה)
הקיץ תיכף נגמר. קצת קשה להאמין שבעוד פחות מחודש הוא יתעלף פה באפיסת כוחות, כמונו. בכל שנה, כבר באביב, יש לי תקוות גדולות לגביו. אני רואה מרחבים ומים צלולים ובגד-ים, אני רואה אנשים מחייכים, אני רואה את עצמי מחייכת. אני מריחה חופש. אני תמיד אומרת לעצמי שהקיץ הזה הולך להיות הקיץ של החיים שלי. ואז הוא גוסס לאיטו, הרבה לפני שהוא מת לגמרי, והמוח שלי עיסה דביקה של זיכרונות מנומנמים, מחשבות פזורות ולאות מוזרה. כמו ביום האחרון של הטיול בחו"ל, כמו ביום האחרון של המועדון קיץ, כמו בכל הסופים. אני זוכרת שהתחלתי טוב, אני יודעת שקרו מלא דברים, אני משוכנעת שהיו עניינים אבל שואלת את עצמי בכל פעם מחדש, איפה הייתי, מה בדיוק עשיתי, עד הרגע שהוא הפך מהיום יום שלי לעוד זיכרון רחוק, כמו כל הקייצים לפניו.
נכון, כל הצילומים מSTYLE AND THE CITY . מה לעשות, הצרפתיות יודעות מה שאנחנו כנראה לעולם לא נבין.
כולם מדברים על המזג אויר, על כמה שחם פה, על זה שזה סיוט, שאי אפשר לצאת החוצה, שמתגעגעים לחורף, טוב, הבנו. אני יודעת שזה הכי לא מעורר הזדהות בימים כאלה אבל אני ממש לא רוצה שהקיץ יגמר. אני נהנית מכל רגע. אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מישהי שכלום מזה לא נוגע בה, שום מצב אובייקטיבי, לא החום, לא הקור, לא הגיל, לא מצב פיננסי, כלום. אני אוהבת לחשוב שניצחתי את השיטה, שהכל עובר מעלי. בגלל זה אני אוהבת להתלבש בקיץ פי מיליון מאשר בחורף ואני לא חושבת שהדרך לעשות את זה כמו שצריך היא להתכלב עם כל מיני סמרטוטים וטריקואים חתוכים וכפכפים ושיער שומני ופנים מזיעות (הייתי שמה פה כמה דוגמאות של איך לא אבל למה להתעסק בשלילי). אני לא אתחיל לחלק פה טיפים לאיך כן, בשביל זה יש תמונות. אני יודעת, עכשיו תגידו שפה זה לא פריז/ שיש פה מאה אחוזי לחות/ שצריך להיות כוסית בשביל להתלבש ככה/ שצריך רגליים רזות. כן, מה לעשות, זה לא עולם מושלם. אז תתאמצו יותר, טוב? פרקטיס מייק פרפקשן.
ולמי שממש מתקשה עם הרשומה הזאת, אני מקדישה את הצלילים הבאים:
לעניות דעתי, החורף הזה נמתח כבר לכדי ארבעה חודשים יותר מדי. אני מקווה שגם אתם בונים על קיץ בפרופיל גבוה, ואני לא יכולה לחשוב על דרך טובה יותר לחנוך אותו מאשר עם מגבעת הקש הזו שלגמרי הולכת להיות ה-SPF החדש שלי. קיץ. סוף סוף. אין כמו געגוע עם תאריך תפוגה.
אז הנה, כמו שהובטח, מגבעת הקש המעולה הזאת יכולה גם להיות שלכם. תחרות, זוכרים? צילומי רטרו נוסטלגיים. נוברים, סורקים, שולחים.
תדאגו לעצמכם.
כובע: +A דוגמנית: סיון רום צילום: ענבל אביזמר
פסטלים בתצוגת אביב של לואיס גולדין
ובתצוגה של ברברי, שיודעים לעשות טרנץ' גם בצבע שהוא לא משובץ
מודעת קמפיין אביב של פראדה
הבנתם את העיקרון. גם במיסוני מחזיקים מהפסטלים
מתוך הפקה של W magazine – גיליון ינואר
תגידו שזה לא מזכיר לכם את זה. צילום של מאסימו ויטלי.
שמישהו יביא לי כבר את האביב, גאד דאמט. אפשר להשתגע פה. עם כל הסופות והשטפונות (צריך ממש להיזהר כשמבקשים עוד מים בכנרת) אולי זה ממש לא היום המתאים לדבר על צבעי פסטל שהולכים יד ביד עם מזג אויר אביבי, ציפורים מצייצות ושיזוף מלוטש. או שזה בדיוק הזמן להסתכל בתקווה אל הקיץ העתיד לבוא. תתפללו ביחד איתי.